1. הכיפורים האחרונים נמשכו בערך חמישים ימים. כשישבנו לאכול עם יקי ומוריה לפני כחודש וחצי עוד לא ממש הבנו למה לימדו חכמינו שיש להתכונן ליום הקודש כל כך הרבה זמן.
2. נדמה שחלפו כמה שנים בהיסח הדעת. יקי, עו"ד תל אביבי ולראשו כיפה שקופה, מנהל גרעין יפו בן יומו. אנחנו טאוב, שבת ראשונה ומחולטרת בדירת הארגזים בשוק הפשפשים. סעדנו יחד. בשעת הסעודה הפרחתי רעיונות יצירתיים כיד הדימיון הטובה אלי ואל כל המושיט לו את ידו שלו: "נארגן תפילה במתנ"ס נזמין אנשים שלא מגיעים לבית כנסת ונתחיל מסורת לאנשים שאין להם מסורת." כך החלו ההכנות ליום הקדוש.
3. הכנות זה לא ללמוד ליקוטי תורה לרש"ז ושער הכוונות למוהרח"ו אלא לתאם עם המתנ"ס. עם גוי של שבת שידליק מזגנים. עם ג'ימבורי שיהיה פתוח לילדים - להקל על המתפללים. לתאם עם צוהר שילחו חזן וגם סידורים. לבטל את צוהר (דרישות הפרסום שלהם מוגזמות וקצת שתלטניות). לארגן סניף בני עקיבא שיבואו לחזק. לבטל אותם. לנסח כרזה. לשלוח לגרפיקאית. לשלוח שוב, יותר מדי מלל. ועוד לגרפיקאית להוריד מנוסח הכרזה את ש"י עגנון ולשים חנה סנש, שיהיה יותר ישראלי כזה. עגנון מתאר את הקדוש ברוך הוא רוכן ומאזין לתפילת יהודי וזה מלא רגש ויידישקייט אבל מדומיין וירחיק את ציבור המשכילים. חנה סנש משוררת על יום דין וחשבון שלי מול מי שהייתי אמור להיות. ש"י עגנון חזר בסוף. ויש לאסוף רשימת שמות של כל הילדים מהגנים ומהכיתות שההורים שלהם חילונים בוודאות ולהתקשר אליהם אישית. לחלק להם פליירים. לתלות בכל יפו. להסתנן למכללת יפו דרך החנייה. לחלק לסטודנטים. לתלות על כל הלוחות מודעות בקמפוס בהימלטות מאב הבית הרוסי שמאיים "בלאט #%&@#!!! אם אני אראה אותך כאן שוב זה סוף שלכ!" (כ"ף סופית דגושה).
4. ועוד מהכנות ליום הקדוש: נהגו ישראל עם קדושים להתווכח עם חברים מהקה"ק על כל הצדדים והאופנים. מתנ"ס זה לא מקום מתאים. זה יפגע בתפילת הגרעין שמאיליו מצטמק ורע לו. תפסיק להתנחמד כל הזמן לא יצא כלום מהרפיסות. מי שהולך לבית הכנסת הולך גם ככה והחילונים שאתה מחפש לא יבואו לשום דבר. ראינו שנים קדומות שזה לא מצליח ומי שרוצה אותנו שיבוא אלינו. ובאמת צדקו: דניאל ותהילה תשובה כל שנה מזמינים אנשים בדוכן ברכוב לתפילות בבית הכנסת של הגרעין ואף אחד לא בא.
5. בוקר. אני מקפיץ חבר טרמפ ופתאום פרצופו משונה. אני מציץ בו והנה היצר הרע הפרטי שלי לבש קומה ודמות והוא יושב לימיני ומקטרג כנגדי. שוטח לאורך ולרוחב כל אמתלאותיו שלא אוכל לעבור: "זה חשוב אבל יום כיפור זה יום אחד שאני רוצה בשביל עצמי ולא כל הזמן להיות עם הפנים החוצה וכל הזמן לדאוג שאנשים ירגישו טוב." אני רגיל להדחיק ולכבוש אותו כשאני גוער בעצמי. הפעם הורדתי אותו ליד המזרקה.
פתאום הבנתי עד כמה מה שהיה פשוט לי השתנה לחלוטין ומה שפשוט לו נראה לי כל כך משונה.
פתאום הבנתי עד כמה מה שהיה פשוט לי השתנה לחלוטין ומה שפשוט לו נראה לי כל כך משונה.
6. עוד יומיים לחג ואני בהיסטוריה שאף אחד לא יגיע. עד שהם לא חותמים על ערבות בנקאית איך נדע שלא יבריזו? יצאנו לדוכן בין אבי שוק למכללה עם בידורית, תפוחים ודבש וכל המשפחה לקושש נשמות למניין.
7. מסקנות מהדוכן: כדאי להביא ילדים. הם מתחרפנים בסוף אבל עד אז אנשים מסרבים לקחת מאיתנו ושמחים לקחת מהם. ועוד, למרות שניגוני סליחות בביצוע אתני עם סאז, סנתור וקאמנצ'ה זה האמת עדיף לוותר לאילת ולהרעים בבידורית על כל מואזיני יפו את 'שנה באה שנה הלכה אני כפי ארימה'. אנשים שרים משועשעים וגם מבינים שאנחנו קשורים לחגים ולא אוספים מגבית חירום לתזמורת האנדלוסית.
8. ועוד מהדוכן: תמיד כדאי דוכן אנשים לא קוראים פליירים. והשם שהוא לבדו עד מצפוני יודע מה גדולה תקוותי להרגיל את עצמנו במנהג קדוש זה של עמידת הדוכן בכל שבת ושבת כמו לווים במעמדם. כך יצרנו קשרים אישיים ואספנו את היהלומים אחד אחד: את יונתן העו"ד המומחה בקניינים רוחניים וחברתו סאשה. את רונן, מהפייסבוק וחברתו סיגלית ששערה צבעו אדום דהוי. את נטע המוזיקאי, ראפר ונגן אקורדיון וחברתו הרקדנית, את יונתן הגיטריסט, את עדן מפיקת הסדרות לhot שגם תבוא לשבת אבל גם תביא חברה, זה בסדר. את פייר שרוצה כפרות. את קתי שעלתה מאמריקה בת חמישים בעיירך אבל לאו מפחיידת ללכת כאן באיזראל כשאור מפוייס זורח מקמטי חיוכה.
9. ערב יום הכיפורים הזמנתי את צוריאל לביתי והכנו את התפילות. בחרנו ניגונים ומצאנו להם קישורים ביוטיוב. השתדלנו שיהיה גם אשכנזי (בעיקר חב"ד, אבל צורי רוצה גם כמה מנגינות של קווניקים), וגם ספרדי, יג מידות רק בספרדי, וגם בחילוני - 'יעלה תחנונינו מערב' במנגינת 'יש לי סיכוי להינצל אני יודע' והוא מכוון זה לעומת זה ולא שחלילה הוא בקליפה אלא שגם בשאול תחתיות אפשר להיות סמוכים אליו יתברך. את אבינו מלכינו יש לחלק בין המתפללים אחד אחד. הוא קורא כפי כוחו והקהל עונה כנגדו וכן פותחים כל תפילה בתפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל כל אלו ממנהג ק"ק רמת אביב כדפח"ח ערן יונגר ואיטה. יש ללמוד מניסיונם.
10. למחרת שוב דוכן וריצות. יקי חיפש מחיצות להשאלה בכל בת ים. בסוף הגיע לסליחות אצל קה"ק ס"ט והמתין עד כלותן באחת ואז המתין עד שכל הקהל יברכן ויתברכו מפי הרב. בסוף ניגש אליו וביקש מחיצות. ענה הרב: דבר עם פלוני יאמר לך ואלמוני ייסע במשאית שלו. פלוני הראה המחיצות ואלמוני הבטיח שיוביל ונעלם. איננו כי לקחהו הסידורים.
11. יקי מסר נפשו להוביל את המחיצות שהיו כשערי ניקנור ומשסידרם במתנ"ס אמרה אשתו שעיני אשה לה ובקיאה בדברים מעין אלו: ראה כמה מטונפות בסיד ורפש. עמדו וניקו את המחיצות עם בנות השירות עד שנשקה חמה לראשי האילנות. באותה שעה הרכב שלנו חדל מלנהום אחרי שטבלתי בחוף הנפרד בבת ים. הלך המצבר וגם הארנק נאבד.
12. כדלים ורשים נכנסו למתנ"ס מאימת הדין: האם הצלחנו וכמה הגיעו לא מיובאים מהגרעין או מהישיבה? בעזרת הגברים עשרה מתפללים נוספים. שני חילונים מהגן ואחד לא מוכר. עוד אחד שצעד מפרויקט הרובע בשוק הפשפשים ועוד שלושה מהדוכן. וכך וכך עולה מניינם לעשרה ויותר ובנשים אילת אומרת הרבה יותר מחמש עשרה. למחרת בנעילה רבו הנשים, עד לשלושים. סך כל המתפללים שישים לפי אומד העין וכלי עין רעה. גם חברינו היצר הרע הגיע לבוש קיטל לבן ופניו רגועים כבתחילה.
13."בעלך תלמיד חכם גדול ויש לו חידושים גדולים" - אני מנסה להחמיא לו בפניה בצאת הצום כדי לחזק את ההערכה ביניהם וגם כדי למשוך עוד קו של אור מהלימוד בליל כיפור. "אתה צוחק!" - הוא מתפרץ - "אשתי לא האמינה לי כשסיפרתי לה על על מה היה השיעור אתמול, (עבודה זרה ט: על רבי אלעזר בן דורדיא, שלא הניח זונה בעולם שלא בא עליה וגעה בבכיה בתשובה עד שיצתה נשמתו) היא אומרת שזה אני והשטויות שיש לי בראש, תגיד לה אתה."
14. בפסוקי החתימה של היום הזזנו את המחיצה ודיברנו את עולת ראי"ה בישראלית. התפילה באה לבטא את הנשמה. כשעוברים ימים ושנים בלי תפילה בכוונה מתקבצים בלב אבני נגף שגורמים מועקה וכבדות. אני יכול ממש למשש אותם, בכל שיעול, בכל אטימת לב. בכל התקמצנות מנומקת על פרוטה לקבצן, בכל לעג דק לדבר שבקדושה. וכשהרוח הטובה באה התפילה יוצאת בכוונה והמעיין הטוב שוב מפכה. בשעה כזה מזיזים את כל המחיצות. וכשכולם צועקים שמע ישראל שתי נשים בלונדיניות סוחטות את עיניהן בידיהן ומררות בבכי חרישי. כמה גוזלי תקוות בקעו מהביצה עכשיו ופרחו בכנפיהן הקטנות באוויר.
15. "רוצים לשמוע את קול בכייתו של בן דורדיא כשיצאה נשמתו? יש לי כאן הקלופטה מיוחדת!" - אמרתי בשיעור שאחרי ערבית - "פשוט עצמו עיניים והטו אוזנייכם לתקיעת השופר, עמוק בתוכה מייבבת ושרה נשמתו ונשמתך המזומנת לחיי העולם הבא עלינו לטובה."
16. השם יתברך כזה אהוב שזה באמת לא מספיק יום כיפור אחד רק פעם בשנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה